גזר דין בתיק ת"פ 16079-07-09

האישומים

1. הנאשם הורשע, בהסתמך על הודאתו, ולאחר שנשמעו עדים רבים, במיוחס לו בכתב האישום המתוקן, הכולל חמישה אישומים. הנאשם היה בעל מניות ומנהל בחברה שעסקה בענף עמילות מכס ושילוח סחורות, ובין היתר טיפל הנאשם ביבואנים וחברות מירדן. במהלך שנת 2007 פנו מאיר ונדב אמסלם לנאשם, בבקשה כי יסייע בידם לבצע הברחת מכולות למדינת ישראל, ע"י דיווח לרשויות המכס כי מכולות אלו מיועדות ליצוא לירדן, ולשם מימוש התכנית העביר הנאשם פרטי לקוחות החברה בעבר, כך שלקוחות אלו הופיעו בחשבונות הספק של המכולות, ואלו נחזו כיבואני המכולות בירדן, על אף שלא היה לאותם לקוחות כל קשר ליבוא המכולות. במסגרת תפקידו פנה הנאשם אל עמיתו המכס בן אל, וביקש לפעול לשחרור המכולות מנמל חיפה לשם יצואן לירדן ולשם כך העביר לבן אל מסמכים הנחזים כמסמכי יבוא הכוללים חשבונות ספק ושטרי מטען. בהתאם למסמכי היבוא שמסר הנאשם, הגיעו המכולות לנמל חיפה, כתחנת ביניים, ומשם היו אמורות לעבור דרך מעבר גשר נהר הירדן, לשם יצואן ליבואנים בירדן. על סמך חשבונות הספר הונפקו רשימוני היצוא לירדן, והם כללו את שמות לקוחות החברה בעבר, ונרשם בחשבונות הספק שהמכולות מכילות חולצות. בנוסף, ובחמישה מקרים שונים, שפורטו בכתב האישום, שינה הנאשם בעצמו את סכום ערך הטובין המופע בחשבונות הספק, כך שבחשבונות אלו הופיע סכום נמוך יותר מזה שצוין בחשבונות הספק שהועברו לידי הנאשם. בהסתמך על מסמכי היבוא שהעביר הנאשם, הונפקו רשימוני יצוא לירדן ע"י רשויות המכס, לשם שחרור המכולות מנמל חיפה וביצוע שיטעון לירדן. הנאשם פנה לחברות הובלות לשם הזמנת הובלה למכולות הנ"ל, ולאחר שחרור המכולות מהנמל הן הובלו לתחומי מדינת ישראל, מבלי שעברו דרך מסוף הגבול שבפיקוח המכס, ואז העביר הנאשם את רשימוני היצוא לחתימה ברשויות המכס שבמעבר הגבול, וזאת בידיעה כי המכולות לא יוצאו לירדן. בתמורה לסיוע בהברחת המכולות קיבל הנאשם ממאיר אמסלם ו/או מנדב אמסלם סך של 3,000$ עבור הברחת כל מכולה.

2. כתב האישום כולל, כאמור, חמישה אישומים המתייחסים לסוף שנת 2007 ותחילת שנת 2008. האישום הראשון מפרט את התחמקות הנאשם מתשלום מס קניה בסך של כ- 4,800,000 ש"ח, ומע"מ בסך של כ- 947,000 ש"ח, והעבירות בהן הורשע הן: הברחת טובין, הגשת רשימון כוזב, השתמט מתשלום מכס שיש לשלמו, מסירת הצהרה או תעודה לא נכונה שהוגשה לפקיד מכס, מסירת ידיעה לא נכונה או לא מדויקת בלא הסבר סביר, עשיית מעשה מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס קנייה, מסירת ידיעה כוזבת, ייבוא לשם מסחר בלא רשות בעל סימן או מי מטעמו. האישום השני מפרט את התחמקות הנאשם מתשלום מס קנייה בסך של כ- 4,600,000 ש"ח ומע"מ בסך של כ- 913,000 ש"ח, והוא הורשע באותן העבירות שפורטו ביחס לאישום הראשון. האישומים השלישי עד החמישי מתייחסים לשחרור מכולות מנמל חיפה, כאשר אותן מכולות היו אמורות לעבור לירדן, ובפועל נשארו בתחום מדינת ישראל, ובכל אחד מאותם אישומים הורשע הנאשם בביצוע עבירות של הגשת רשימון כוזב, מסירת הצהרה או תעודה שהוגשו לפקיד מכס ולא היו נכונות או מדויקות. 

3. מטעם הנאשם העידו עדי אופי לעניין העונש, ובנוסף, הוגש תסקיר מטעם שירות המבחן, והוגשה חוו"ד מטעם הממונה על עבודות שירות. בהפניית הנאשם לממונה על עבודות שירות כתבתי במפורש: "... ובכדי שהתמונה תהיה מלאה בפניי ומבלי להפיח תקווה בליבו של הנאשם ו/או לרמז על העונש שאטיל עליו...".

עדי האופי

4. מטעם הנאשם העידו מספר עדים לאופי. העד הראשון היה מר אלי מנחם, עורך דין ורואה חשבון במקצועו. לדברי מר מנחם, הוא מכיר את בני משפחת הנאשם מזה כ-30 שנים, וכי המדובר באנשים מסורים, בעלי תדמית חיובית בישובם בית-שאן, ובנוגע לנאשם פירט העד את תרומתו לחברה. העד השני היה מר צביקה גרינברג, שהינו הבעלים של קבוצת כסלו, המעסיקה כ-2,600 עובדים. מר גרינברג תיאר את היכרותו רבת השנים עם הנאשם, ואת היכרותו עם יתר בני משפחתו, והוא פירט את תכונותיו הטובות ואת אופיו החיובי של הנאשם, והוסיף כי כליאת הנאשם עלולה להביא להרס כל המשפחה, כולל הנאשם עצמו, וכי בית הסוהר "ישיג את ההפך" כדבריו. גם אשתו של הנאשם העידה בפניי, תוך שתיארה את נשואיה עם הנאשם מזה 16 שנים, את התמיכה לה המשפחה זוכה מהנאשם, את מצבה הכלכלי הקשה של המשפחה, ואת הנזק שייגרם לה ולמשפחה, כולל שני ילדיהם, באם הנאשם ייכלא.

תסקיר שירות המבחן וחוו"ד הממונה על עבודות שירות

5. קצינת המבחן הגישה לבית המשפט תסקיר מפורט וממצה, בו תיארה את מצבו האישי והמשפחתי של הנאשם, את ילדותו ובגרותו, לימודיו, שירותו הצבאי ונישואיו, ואף התייחסה לעברו הפלילי, הכולל הרשעה אחת. בנוגע לתיק הנוכחי נכתב, שנראה כי הנאשם לוקח אחריות על התנהגותו ומבין כי פעל באון לא ראוי, וכי יכול היה לפעול אחרת. קצינת המבחן לא התרשמה מקיומם של דפוסים עברייניים או אנטי סוציאליים אצל הנאשם, וכי הוא בוש ממעשיו ומצר עליהם. קצינת המבחן המליצה להטיל על הנאשם צו מבחן למשך 18 חודשים, במהלכם הוא ישולב בטיפול רלוונטי, ובכך להקטין את הסיכוי להישנות העבירות בעתיד. בנוסף, המליצה על הטלת צו של"צ בהיקף של 500 שעות, בסוברה כי עונש של מאסר בפועל יביא בצידו נזק נפשי רב לנאשם ולבני משפחתו.

6. הממונה על עבודות שירות הגישה לבית המשפט חוות דעת, ממנה עולה שהנאשם מתאים לרצות עונש בדרך של עבודות שירות, והמליצה לשלבו בעבודה במתנ"ס מרכזי בית שאן, החל מיום 5.12.11 .

טיעוני ב"כ המאשימה

7. ב"כ המאשימה פירט את מעשי הנאשם, כפי שאלה הופיעו בכתב האישום המתוקן, והפנה לפסיקה של ערכאות שונות, ממנה עולה שהעונש הראוי בגין מעשים כגון אלה הוא מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים. ב"כ המאשימה הוסיף וטען, שהנאשם בחר לעצמו בדרך חיים שמטרתה להתפרנס ולהתעשר באמצעות הונאת רשויות המכס, וכי הוא לא למד לקח מעברו הפלילי, על כן אינו ראוי לרחמי בית המשפט.

8. ב"כ המאשימה ביקש שלא לייחס כל משקל לעסקת הטיעון שרשויות המכס ביקשו לערוך עם הנאשם, לפיו הוא היה צפוי לעונש של 5 חודשי מאסר בעבודות שירות, באם ימסור פרטים מלאים ואמיתיים אודות הפרשה, וזאת משני טעמים - האחד, מאחר והנאשם שיקר בהודעות שמסר, והסתיר חלק מהאמת, והאחר - ההסכם הותנה באישור פרקליטת המחוז, וזו לא אישרה אותו.

9. ב"כ המאשימה ביקש שלא ליתן משקל גבוהה לעדי האופי, וגם לא לתסקיר שירות המבחן, המהווה שיקול אחד מבין שיקולים רבים שעל בית המשפט לשקול בטרם גזירת דינו של נאשם, ובסוף טיעוניו עתר להטלת מאסר בפועל לתקופה ממושכת, מאסר מותנה וקנס כספי גבוהה.

טיעוני ב"כ הנאשם והנאשם עצמו

10. ב"כ הנאשם פתחה את טיעוניה באבחנה בין תיק הברחה רגיל ובין תיק זה, כשלטעמה, המדובר כאן בתיק יוצא דופן, המצדיק סטייה מכל מדיניות ענישה רגילה ומקובלת בתיקים מעין אלה. לדבריה, הנאשם שיתף פעולה עם חוקריו מיד עם מעצרו, מסר מידע ופרטים אודות הפרשיות בהן היה שותף, כולל פרטים אודות אירועים שהמכס לא היה מודע להם, כדוגמת אישומים 3-5 בכתב האישום המתוקן.

11. ב"כ הנאשם טענה, שלנאשם לא צמח רווח כלשהו כתוצאה ממעשיו, למעט אותו סכום זעום שצוין בכתב האישום, וכי מלוא הרווחים הגיעו לגורמים אחרים, שעמדו מאחורי הפרשה. לטענתה, הנאשם הינו דג רקק, וכי העבריינים העיקריים לא הועמדו לדין, כאשר חלקם נמצא בתוך המערכת של אגף המכס, תוך שציינה את שמות נדב ומאיר אמסלם, והתייחסה גם לאנשים נוספים, והדגישה שהנזק שנגרם לקופה הציבורית כתוצאה ממעשי הנאשם עומד ע"ס של 3,000$ אותם קיבל הנאשם עבור חלקו בפרשה.

12. ב"כ הנאשם טענה, שמר איציק סוקמן, ממונה אזורי חקירות מכס ומע"מ, ערך הסכם עם הנאשם, עוד במהלך החקירות, לפיו סוכמו תנאים לעסקת טיעון בין הצדדים, עליה חתומה אף ב"כ הנאשם, ומההסכם עולה שלאחר שהנאשם ימסור עדות מלאה ואמיתית בנוגע לפרשייה, ויעיד בבית המשפט כעד תביעה, ואף ישיב את כל הכספים שקיבל עבור מעורבותו בפרשה, תעתור המדינה להטלת עונש של 5 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. לדברי ב"כ הנאשם, המדובר בהבטחה שלטונית, שיש לחייב את המדינה באכיפתה.

13. ב"כ הנאשם הציגה פסיקה, ממנה עולה שבתי המשפט נמנעו מהטלת מאסר בפועל של ממש על נאשמים שהורשעו בעבירות דומות, וביקשה להתחשב בהודאת הנאשם המיידית, בתסקיר שירות המבחן, בזמן שחלף מאז ביצוע העבירות ועד היום, במצבו האישי והמשפחתי של הנאשם, בדברי עדי האופי, במסמכים רבים שהוצגו על ידה והמפרטים את פועלו של הנאשם בחברה, את חלקו הקטן בפרשה, ובעובדה שהעבריינים העיקריים בפרשה לא הועמדו לדין. עוד התבקשתי שלא לראות בחומרה את הרשעתו בעבר של הנאשם, ולהתחשב בכך שתיק זה נסגר בשימוע, וחזר ונפתח בעקבות חשיפת הפרשה נשוא תיק זה.

14. בסוף טיעוניה עתרה ב"כ הנאשם להטיל על מרשה עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, ולהוסיף מאסר מותנה וקנס.